כמי שעובד כבר 15 שנה בתחום המשפטי, אני חייב להודות שהכניסה של AI לעולם המשפט מרגישה כמו מהפכה של ממש. רק לפני שבוע ישבתי עם שותף במשרד מוביל שסיפר לי איך המערכת החדשה שלהם זיהתה קשר מפתיע בין שני פסקי דין שאף אחד במשרד לא חשב עליו. מצד שני, ממש באותו שבוע שמעתי על משרד שהסתבך כשהגיש לבית המשפט טיעון שהתבסס על פסק דין שה-AI פשוט… המציא.
אז מה באמת אפשר לעשות עם AI משפטי?
הדבר המדהים ביותר בעיניי הוא היכולת של המערכות האלה לעבור על מאות ואלפי מסמכים בשניות. אני זוכר איך בתחילת הקריירה שלי הייתי יושב ימים שלמים וקורא פסקי דין. היום? המערכת יכולה לסרוק הכל ולהגיד לי – "תשמע, בתיקים כאלה, כשיש את הנסיבות האלה והאלה, יש נטייה של בתי המשפט ללכת לכיוון מסוים".
אבל – וזה אבל גדול – צריך להיות ממש זהירים. ראיתי יותר מדי עורכי דין צעירים שפשוט סומכים על מה שהמערכת אומרת להם בלי לבדוק. זו טעות ענקית.
הסכנות האמיתיות (שאף אחד לא באמת מדבר עליהם)
הנה משהו מעניין שקרה לי החודש: המערכת הציעה לי קו טיעון מבריק מול שופט מסוים. כשבדקתי לעומק, הבנתי שהיא למעשה זיהתה דפוס בהחלטות שלו – משהו שיכול להיחשב כמעט כמו ניצול חולשה. זה העלה אצלי שאלות אתיות רציניות. האם זה בסדר להשתמש במידע כזה? איפה עובר הגבול בין יתרון לגיטימי להתנהלות לא אתית?
אז מה עושים?
לפי הניסיון שלי (ואני מודה שזו רק דעה אישית):
- תמיד תבדקו כל פסק דין שהמערכת מצטטת. תמיד.
- אל תתפתו להשתמש ביכולות של המערכת בצורה שמרגישה לכם לא בסדר, גם אם זה "רק" ניתוח דפוסי החלטה של שופט.
- תחשבו על AI כמו על מתמחה מבריק אבל לא אמין – הוא יכול להביא לכם רעיונות מעולים, אבל אתם חייבים לבדוק כל דבר אחריו.
לסיכום? אני מאמין שAI הולך לשנות את עולם המשפט בצורה דרמטית. אבל כמו כל דבר חדש, צריך ללמוד איך להשתמש בו נכון. כי בסוף, אין תחליף לשיקול הדעת המשפטי שלנו.
נ.ב. – אם אתם רוצים לקרוא עוד על הנושא, יש כמה מאמרים מעולים ב… רגע, עדיף שלא אמליץ על מקורות ספציפיים כי אני לא רוצה להיות אחראי אם המידע שם לא מעודכן. אתם מוזמנים לחפש בעצמכם 🙂